<h1>ראבי"ה סימן תשכ"ז</h1>
<h2>דף ח.</h2>
הכניס עפר לגינתו ולחורבתו מותר לכסות בו, ואף על גב דלא איתכן לכסות בו. (וא"ר יהודה הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם ציפור דם צפור אסור לכסות בו צואה דלא נתכוין לנקות חצירו). ואמר רבי יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכיו, והוא שייחד לו קרן זויות. [ואמר רבא הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם צפור דם צפור אסור לכסות בו צואה, דלא נתכוין לנקות חצירו]. ונראין הדברים דעפר הוי מוקצה אפילו לרבי שמעון ואפילו לצורך גופו אסור לטלטלו, כיון דליכא עליה תורת כלי, [והכי מוכח במסכת שבת].
